אבעבועות שחורות היא מחלה זיהומית מידבקת מאוד אשר נגרמת מנגיף הוואריולה (variola). זו נחשבת לאחת המחלות הקטלניות בהיסטוריה האנושית, כך שבמידה ומתרחשת התפרצות של המחלה, ישנה חשיבות גדולה להתרחק מבני אדם אשר נגועים בנגיף. עם זאת, בזכות החיסון למחלה, משנות ה-70 לא תועדו מקרים של אבעבועות שחורות בעולם.
נגיף האבעבועות השחורות אשר חודר לגוף דוגר בו כשבועיים, ובמהלכם הוא מתפשט בגוף לתאים בדרכי הנשימה ובבלוטות הלימפה. לאחר מכן תאים נגועים מתחילים להתפרק, הווירוסים חודרים למחזור הדם ואיברים אחרים בגוף כמו הטחול ומח העצם, נדבקים גם הם.
התסמינים המובהקים של אבעבועות שחורות הם תחושת חולי כללית קשה המלווה בחום גבוה מאוד, שבעקבותיו מופיעה פריחה קשה בגוף. התסמינים מופיעים בדרך כלל כ- 12 ימים לאחר שבן האדם נדבק בנגיף.
צילום: Novikov Aleksey | Shutterstock
אבעבועות שחורות תסמינים
התסמינים הראשוניים של אבעבועות שחורות כוללים בין השאר חום מאוד גבוה, עייפות, כאבי גב וכאבי ראש. עוברים כ- 12 ימים מרגע ההידבקות ועד להופעתם של התסמינים הראשונים. לאחר כ- 2 עד 3 ימים של תחושת חולי כללית, מתחילה להופיע פריחה בעלת כתמים שטוחים שצבעם אדום.
הפריחה מתחילה להופיע בדרך כלל על גבי הפנים ובאזור העליון של הזרועות, ולאחר מכן היא מתפשטת אל עבר כל הגוף. לאחר כשבועיים עד שלושה שבועות, הכתמים השטוחים בצבע אדום הופכים קשים ובעלי כיפה המתמלאת במוגלה. לאחר מכן הם מתכסים בגלדים. הגלדים נושרים בדרך כלל לאחר כ- 3 עד 4 שבועות מרגע הופעת הפריחה, ומשאירים אחריהם צלקות.
ייתכן ותחשוב בטעות כי התפרצות קשה של אבעבועות רוח היא התפרצות של אבעבועות שחורות. אולם שני נגיפים אלו שונים לחלוטין אחראים להתפרצותן של מחלות אלה.
סיבות וגורמי סיכון
כאמור, אבעבועות שחורות נגרמת מווירוס והיא מחלה מידבקת ביותר. היא מועברת מאדם אחד למשנהו על ידי שיעול, התעטשות או נשימה, וגם על ידי כך שבאים במגע עם הגלדים או ההפרשות של הפצעים. יתר על כן, המחלה יכולה להיות מועברת על ידי חפצים אישיים של בן האדם הנגוע או מצעי המיטה שלו.
אבעבועות שחורות מתפשטת בקלות יתרה במשך השבוע הראשון של התפרצות הפריחה. בזמן שנוצרים הגלדים, רמת ההידבקות פוחתת. אולם האדם החולה יכול להפיץ את הנגיף של המחלה החל מרגע הופעת הפריחה ועד לרגע נפילתם של הגלדים.
במידה והיה מתבצע פיגוע חבלני אשר בו אדם היה משחרר כמות קטנה של נגיפי אבעבועות שחורות אל חלל האוויר, ייתכן ונגיפים אלה היו מתפשטים אל פני קבוצה גדולה של אוכלוסייה. הנגיף בעל יכולת הישרדות והדבקה של בין 6 ל- 24 שעות, וזאת בתלוי במזג האוויר. בני אדם אשר נדבקו בנגיף חייבים להישאר מחוץ לטווח מגע עם בני אדם אחרים, על מנת למנוע מן הנגיף להתפשט הלאה.
אבחון ובדיקות
במידה והרופא המטפל בך חושד כי נדבקת בנגיף אבעבועות שחורות, הוא יבצע בדיקת דם על מנת לוודא את האבחנה. במקרה גילוי וודאי של נגיף האבעבועות השחורות, תוצא הודעת אזהרה ככל עולמית.
במידה ואושר כי אכן התפרצה אבעבועות שחורות, הרופא המטפל באזור יוכל לקבוע אבחנה גם ללא כל צורך בביצוע בדיקת מעבדה. הרופא המטפל יסתכל על הפריחה וישאל אותך שאלות לגבי התסמינים שלך, ועל הסבירות שלך להיחשף לנגיף.
סיבוכים אפשריים
אצל מרבית החולים המחלה בדרך-כלל תסתיים בצלקות, אך קרוב לרבע מחולי אבעבועות שחורות ימותו מקריסה של מערכות הגוף, מתגובת יתר של המערכת החיסונית או מהתייבשות.
טיפולים ותרופות
אין כיום תרופה לריפוי מחלת אבעבועות שחורות. הטיפול במחלה כולל שתייה מספקת של נוזלים ונטילת תרופות בכדי לשלוט על החום ולשכך את הכאבים.
על מנת למנוע את התפשטות הנגיף, חייב בן אדם אשר נדבק במחלה להימנע מכל מגע עם בני אדם אחרים עד אשר תחלוף תקופת ההידבקות.
מניעה
בני אדם אשר לקו בנגיף אבעבועות שחורות, יפתחו חסינות ולא יהיה באפשרותם לחלות בה בשנית. יתר על כן, ישנו חיסון נגד נגיף האבעבועות השחורות. החיסון מכיל בתוכו את נגיף אבעבועות הפרות (vaccinia), הדומה מאוד בהרכבו לנגיף האבעבועות השחורות, אך בטוח יותר ממנו.
במידה ואתה מקבל את החיסון עוד בטרם נחשפת לנגיף של אבעבועות שחורות, הוא יגן עליך בין 3 ל- 5 שנים. במידה ותקבל חיסון נוסף בזמן מאוחר יותר, הוא יוכל להגן עליך אפילו לפרק זמן ארוך יותר.
החיסון פועל גם אם לא קיבלת אותו טרם ההידבקות. מרבית בני האדם מקבלים את החיסון בתוך 3 ימים מרגע ההיחשפות לנגיף והם לא יסבלו מתסמיני מחלה כלל או שתסמיניהם לא יהיו חמורים. קבלת החיסון בטווח הזמן שבין 4 ל- 7 ימים לאחר ההיחשפות לנגיף תוכל להועיל גם כן.
בימים עברו, כאשר אובחנה התפרצות של אבעבועות שחורות, בני אדם אשר נדבקו בנגיף הורחקו מבני אדם אחרים על מנת למנוע את התפשטות הנגיף. כל אדם אשר היה קיים לגביו חשש כי נחשף לנגיף קיבל חיסון. שיטת פעולה זו, המכונה שיטת החיסון הטבעתית, תרמה את חלקה בחיסול מחלת האבעבועות השחורות. מרבית המומחים כיום גורסים כי עדיף לנקוט בשיטת החיסון הטבעתית במקום בשיטת החיסון ההמונית, גם במידה ותהיה התפרצות מחודשת של המחלה כיום.
מכיוון שישנן תופעות לוואי קשות לתרכיב החיסון, אין מבצעים כיום חיסונים נגד נדיף האבעבועות השחורות כחלק מתוכנית החיסון השגרתית.
שאלה: בתאריך 22/12/02 קיבלתי חיסון נגד אבעבועות שחורות במסגרת העבודה (כבאות והצלה) . החיסון ניתן ע"י משרד הבריאות בעכו. לאחר שבוע הוזמנתי לבדיקה. בבדיקה נאמר לי שהחיסון לא ניקלט. שאלה 1 - האם יש סיבה מיוחדת שהחיסון לא ניקלט בגופי ? שאלה 2 - האם אני יכו
תשובה: החיסון ניתן בשריטה של העור. אם לא התפתחה תגובה - או שהחיסון לא נקלט בשל בעיה טכנית, כמו שריטה לא עמוקה מספיק, או שהרכב החיסון לא היה חזק דיו, או שיש לך כבר נוגדנים בדם מחיסון קודם שקיבלת. אין בעיה להתחסן שנית מיד כשנוכחת שהחיסון לא נקלט.
שאלה: היה זה אדוארד ג'נר (Edward Jenner) ב 1796 אשר קישר בין העובדה שחולבות שחלבו פרות חולות באבעבועות שחורות של פרות ופיתחו מחלת אבעבועות קלה עם מספר פצעים על היד, לא לקו במחלת אבעבועות שחורות האנושית, והיו מחוסנות כנגדה. הוא לקח מוגלה מאבעבועה ביד של
תשובה: היה זה אדוארד ג'נר (Edward Jenner) ב 1796 אשר קישר בין העובדה שחולבות שחלבו פרות חולות באבעבועות שחורות של פרות ופיתחו מחלת אבעבועות קלה עם מספר פצעים על היד, לא לקו במחלת אבעבועות שחורות האנושית, והיו מחוסנות כנגדה. הוא לקח מוגלה מאבעבועה ביד של חולבת לחתך בזרועו של ילד בן שמונה שלא פיתח את המחלה. כך התגלגל הרעיון ופותח חיסון למחלה. [27/04/2003]
שלום רב, אני מפנה את השאלה לתחום רפואה פנימית ואשמח להכוונה: אני בן 42 ובבדיקות הדם לפני 3 חודשים רמת ברזל 167. מזה שבועיים סובל מקור עז בכפות הרגליים. יש לי רקע של כולסטרול גבוה שאינו מטופל תרופתית. הרופא הפנתה לבדיקת דופלר רגליים ובדיקות דם חוזרות. בבדיקת הדם לפני 4 ימים- ערך ברזל IRON צנח מ-167 ל- 44 . שאר הערכים הקשורים לברזל בספירת הדם כולל המוגלובין, כדוריות דם אדומות, וטרנספרין ופריטין - תקינים. עשיתי מיד בדיקת דם סמוי בצואה- בדיקה תקינה. מה המשמעות של הירידה הפתאומית החדה בברזל והאם נדרש לפנות "הלאה" לבירור ואצל איזה רופא? אציין שהשינוי היחיד שהתרחש בחודשיים האחרונים הוא החלפת תרופת מקור לתרופה גנרית עקב מחסור ארצי בתרופה המקור. מדובר בתרופה LUSTRAL אשר הוחלפה בגנריקה ישראלית בשם SERENADA. יש קשר?
בתי בת 14.5. אובחנה מזמן עם אלרגיה לקרדית אבק, ולכוויות קור כרוניות (בעייה בזרימת דם??), גם הרבה דימום מהאף. יש לה מזה כשנה התקפי בטן חזקים ביותר, פופיק ומעלה (הגענו למיון..), לאחרונה תדירות עולה. וביניהם כמעט כל הזמן כאבים. הרבה גזים. לא צתליחים לפתור. לפעמים הקלה אחרי התפנות (בהתחלה), וכבר לא. לפעמים על קיבה ריקה (התעוררה בבוקר מכאבים. רופאת נשים שללה משהו נשי (+טרם קיבלה מחזור). שילילת לצליאק, שלילית למחלות מעי דלקתיות (ב. דם). שלילית להליקובקטור. בדיקת טפילים העלתה טפיל שלא מטפלים, בכל זאת קיבלה אנטיביוטיקה. ביצעה גסטרוסקופיה. הכל תקין. ביצעה אולטראסאונד בטן עליונה, הכל תקין, כולל אבנים במרה. נמנעה 3 שבועות מלקטוז, שבוע וחצי מגלוטן (ואז היה התקף), שבועיים על low FODMAP, כלום לא עוזר. אין חום (לא בדקנו אבל לא נראה). תרופות למעי רגיז כמו קולוטל וקל בטן פורטה לא עוזרות. מה עוד ניתן לבדוק?? אלרגיה למזון??
שלום ותודה על הפלטפורמה החשובה! לפני כחודשיים אושפזתי במחלקת א.א ג. למשך כשבוע כדי לעצור דימום מסיבי מהאף. בבדיקת רופא והדמיית סיטי אובחן סינוסיטיס ופוליפ אנטרוכואנלי. לפני חמישה ימים בוצע ניתוח fess, כריתה של הפוליפ ושליחה לביופסיה. sinusotomy and diagnostic עדיין יש דימום קל והפרשות מהאף שיורד בעיקר לפה. שמתי לב שהטעם של הדם מתוק ולא מתכתי, האם זה נורמלי או שצריך לבדוק ? אציין שחוש הטעם והריח שלי בסדר. תרופות מאז הניתוח: אנטיביוטיקה - זינט, תרסיס לאף סטרונאז, ושטיפה של האף FLO CRS